את הספר "הכסף לא גדל על העצים"כתבתי בהשראת חינוך בני ליאל בן 4.5 (אז).
חינוך המשלב עקרונות של חינוך פיננסי ומודעות "מה נכון" לספר לילדים על כסף או על המצב הכלכלי של המשפחה.
סיפור מהחיים:
בתום יום שיגרתי ולאחר סיום הגן, לקחתי את בני ליאל לבילוי משותף בקניון.
כל הורה יודע, קניון זה לא אזור בילוי, אלא "זירת גירויים" ובכל זאת יש שם קומת משחקים שליאל אוהב לשחק בה.
בדרכנו אל קומת המשחקים, ראה ליאל כרזה ענקית עם תמונתו של שחקן הכדורגל מסי.
ליאל ביקש לצפות בכרזה מקרוב וכשהתקרבנו ראינו שבחנות הספורט הצמודה מוכרים נעלי כדורגל של מסי.
"אבא אתה יכול לקנות לי את הנעליים בבקשה?" שאל אותי ליאל.
פניתי אל המוכר ושאלתי כמה עולות הנעליים.
אחרי שהחלטתי שאני מוכן לרכוש אותן פניתי אל ליאל: "תוכל לקבל את הנעליים אבל תצטרך לבחור ביניהן לבין הבילוי בקומת המשחקים, לא אוכל לשלם עבור שניהם.
"מה אתה בוחר?"
ליאל בחר בנעליים וזה שימח אותי. זו הייתה הוצאה נבונה על נעליים טובות ושימושיות ויחד עם זאת אני יודע שחוויית הבילוי של ליאל לא נפגעה.
בדרכנו לכיוון הרכב, רגע לפני שיצאנו מהקניון הצעתי לליאל שנשתה יחד ברד, ליאל נשא אלי עיניים מאושרות ושאל: "אבא, יש לנו עוד כסף לברד?"
שמחתי והבנתי שעשיתי עבודה טובה עם ליאל שהפנים את ההבנה שאנחנו משתמשים בכסף שיש לנו בתבונה.
הסיפור הקצר הזה, מדגים וממחיש את חשיבות השיח הפתוח עם הילדים, אשר מעצים את חוויית הקנייה שלהם, תחושת האחריות והשותפות, חינוך לדחיית סיפוקים ולהתנהלות כלכלית נבונה.
הספר מקנה להורה את היכולת להגיע לדיאלוג פיננסי עם הילד שלו בכל מקום ובכל סביבת גירוי,
אם זה בקניות, בדוכן הגלידות, בחנות המשחקים או בכל "זירת גירויים" אחרת.
כך נוכל לתת לילד את התמונה הרחבה על בחירה ועל דחיית הסיפוק.
גיבור הספר משמש דוגמה ומזכיר לילדים רבים איך פעל בחנות הצעצועים, נכנס לתודעה ומשמש כפלטפורמה למשחקים חינוכיים רבים עם הילדים.
